החלטה בתיק בש"פ 6737/05

1.        זוהי בקשה שניה של המדינה להורות על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.

2.        כתב האישום המתוקן מייחס למשיבים שני אישומים הכוללים עבירה של רצח בכוונה תחילה, שתי עבירות של קשירת קשר לפשע, נסיון לרצח ושתי עבירות של חבלה חמורה בכוונה מחמירה. עד כה התקיימו 12 ישיבות הוכחות, במהלכן העידו למעלה מחמישים עדי תביעה. במהלך תקופת ההארכה המבוקשת קבועות עשר ישיבות נוספות לאחר הפגרה שהראשונה בהן היא ביום 5.9.05.

3.        כנטען בכתב האישום, על רקע סכסוך בין קבוצות עבריינים, קשרו המשיבים עם אחרים לרצוח את שלום דומרני. במסגרת קשר זה ארבו לדומרני ביום 2.6.03 וירו באדם אחר חברו של דומרני, שי בן אמו, ופצעו אותו פציעות קשות. באישום השני מואשמים המשיבים עם אחרים בקשר לרצוח את דומרני ומי מחבריו שיימצאו עמו באותה עת. במסגרת קידום הקשר הפלילי, ביום 20.7.03 ארבו הקושרים לדומרני וחבריו, ובתוך כך חשדו כי הם מצויים ברכב נסע בכביש. המשיבים נסעו ברכבם במקביל לאותו רכב. על פי הוראות משיב 1 ירה משיב 2 צרור כדורים לעבר הרכב הנוסע בכונה להרוג את יושביו. מן הירי נהרגה שקד שלחוב, ושני אחרים נפגעו פגיעות גוף חמורות עקב חדירת קליעים לגופם.

4.        המשיבים נעצרו עד תום ההליכים. במהלך תשעת החודשים הראשונים למעצר התקיימו שמונה ישיבות הוכחות במהלכן העידו למעלה מ-30 עדי תביעה. בתוך ההארכה הראשונה התקיימו 5 ישיבות הוכחות, והעידו עוד כ-20 עדי תביעה. שלוש ישיבות בוטלו על ידי בית המשפט וישיבה אחת בוטלה לבקשת הסניגורים. קבועות, כאמור, עוד 10 ישיבות נוספות לחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2005.

5.        המדינה טוענת בתמיכה לבקשה כי מסוכנות המשיבים מצדיקה הארכה נוספת של מעצרם לצורך המשך המשפט. העונש החמור הצפוי למשיבים באם יורשעו מעלה גם חשש להימלטותם, וקיים אף חשש כי ישבשו מהלכי משפט על ידי הטלת אימה ופחד על עדים הצפויים להעיד. עוד טוענת התביעה כי מהלך המשפט היה תקין אולם מדגישה כי הוא עלול להתארך בעתיד מאחר שמשפטו הנפרד של שותף לעבירה עם המשיבים, האמור להעיד במשפטם, טרם נפתח, והדבר עלול לעורר קושי מבחינת הילכת קינזי.

6.        באי כח המשיבים טוענים בתשובה כי עקב התמשכות ההליכים עד כה, ונוכח ההתמשכות הצפויה, יש לשחרר את המשיבים בחלופת מעצר, או לחלופין, להורות לפרקליטות להודיע איך בכוונתה לנהוג בעניינו של השותף לעבירה אשר הצורך להעידו במשפט עלול להאריך באופן ניכר את התנהלותו.

7.        דין בקשת המדינה להתקבל. מדובר בהליך פלילי העוסק באישומים חמורים ביותר של עבירות רצח ואלימות קשה המיוחסים למשיבים על רקע סכסוכים בין קבוצות עברייניות. מעשי המשיבים מתאפיינים במסוכנות רבה ביותר, השוללת אפשרות להחלת חלופת מעצר שיש בה כדי לאיין או אפילו לענות באופן חלקי על החשש המובנה לשלום הציבור משחרורם. לכך יש להוסיף את העובדה כי למשיבים עבר פלילי עשיר ביותר, ועבריינותם היא עמוקה ומתמשכת. לאלה נילווה חשש ישיר ומיידי מפני שיבוש הליכי משפט על דרך הטלת אימה על עדים שטרם העידו. הצדק עם התביעה בטענתה כי נסיבות הענין מעלות גם חשש רציני מהימלטות המשיבים מאימת המשפט על שום חומרת הדין הנילווית לעבירות בהן הם מואשמים. בעניינם של המשיבים מתקיימות עילות מעצר משולבות אשר עוצמתן על רקע נסיבות הענין אינו מאפשר החלת חלופה ראויה.

           בצד שיקולים אלה ניתן לומר כי הרכב השופטים הדן בתיק בערכאה הדיונית עושה את מלאכתו בקצב נאות, וכבר השלים שמיעת מספר רב של עדים עד כה. מדובר במשפט מורכב הכורך הנחת תשתית ראיות ענפה ומורכבת, ומטבע הדברים הליך כזה מחייב זמן שיפוטי ניכר אשר קשה למצותו במסגרת תקופה של תשעת חודשי מעצר של נאשם  שהונחה בחוק.

           אוסיף, כי, אכן, עשויה לעלות בעתיד שאלה באשר לעדותו של השותף לעבירה  שמשפטו, האמור להתנהל בנפרד, טרם החל. ענין זה אינו עומד על הפרק בפנינו בשלב זה, ולפיכך אין צורך לנקוט לגביו עמדה  נכון לעת זו.

           על רקע האמור, דין בקשת המדינה להתקבל.

           אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 20.7.05 או עד למתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם מביניהם.

           ניתנה היום, ו' באב תשס"ה (11.8.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.